#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. א מנין לברכת הזימון (3)?	"רב אסי אמר דכתיב &quot;גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו&quot;.<p dir=""rtl"">רבי אבהו אמר דכתיב &quot;כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקנו&quot;</p><p dir=""rtl"">[לקמן מח: דעת ת&quot;ק שילפינן &quot;ואכלת ושבעת וברכת <u>את ה' אלוקיך</u>&quot; (לגרסת הגר&quot;א מהרישא של הפסוק) ולרבי ילפינן מ&quot;גדלו לה' איתי&quot;]</p>"	ברכות מה.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה. ב מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מהמברך?<p dir=""rtl"">ומנין למתרגם שלא יגביה קולו יותר מהקורא?</p>"	"עונה אמן מדכתיב &quot;גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו&quot;.<p dir=""rtl"">מתרגם מדכתיב &quot;משה ידבר והאלוקים יעננו בקול&quot; בקולו של משה. ואם המתרגם אינו יכול להגביה קולו ינמיך הקורא את קולו.</p>"	ברכות מה.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. ג שנים שאכלו כאחת ורצו לזמן האם רשאים, וכיצד נקטינן?	"רב אומר שרשאים ור' יוחנן אומר שאינן רשאים. ומכל מקום אם הוקבעו בחובה בשלשה, אינם יכולים לזמן בשנים.<p dir=""rtl"">אמר אביי נקטינן שנים שאכלו כאחת מצוה לחלק, ודוקא אם שניהם סופרים. אבל אם אחד בור ואחד סופר, סופר מברך ובור יוצא.</p>"	ברכות מה.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: א נשים ועבדים האם מזמנים?	נשים מזמנות לעצמן ועבדים לעצמם (לתוס' נשים ועבדים זה רק רשות ולהרא&quot;ש זה חובה), אבל נשים ועבדים אינם מצטרפים יחד משום פריצות.	ברכות מה:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: ב שלשה או עשרה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק כיצד יזמנו?	אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן קוראים לו ומזמנים עליו ואמר אביי והא דקרו ליה ועני. מר זוטרא אמר שבעשרה עד שיבוא ממש וכן הלכה שאין דרך ארץ להזכיר שם שמים בפחות מי', ורב אשי אומר אדרבה בעשרה יש יותר להקל שט' גם נראים עשרה.	ברכות מה:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: ג שלשה שאכלו כאחת וחלקם רוצים לזמן האם חיבים השאר להפסיק בשבילם?	אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקים לאחד, רב פפא ואחר הפסיקו לפנים משורת הדין.	ברכות מה:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה: ד ג' שאכלו כאחד ואין שם אחד חשוב יותר מהאחרים, האם צריכים לזמן, או שראוי שכל אחד יברך לעצמו?<p dir=""rtl"">מי שברך בלא זימון האם יכול לזמן למפרע?</p>"	יהודה בר מרימר ומר בר רב אשי ורב אחא מדפתי מספק נקטו שעדיף שכל אחד יברך לעצמו. וכששאלו את אמימר אמר להם שלא יצאו ידי זימון שהיה להם לזמן. ואינם יכולים עכשיו לזמן, שאין זימון למפרע.	ברכות מה:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: ה בא ומצאם מזמנים מה עונה אחריהם?	אם מוצאם כשאומרים נברך, אומר ברוך ומבורך וכו'. בא ומצאן אומרים ברוך, עונה אמן.	ברכות מה:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה: ו האם ראוי לענות אמן אחר ברכותיו?<p dir=""rtl"">והאם יענה בקול או בלחש?</p>"	"אחר בונה ירושלם (וכד' שהם סוף סדר ברכות) העונה הרי זה משובח. בשאר ברכות הרי זה מגונה.<p dir=""rtl"">אביי בברכת בונה ירושלם ענה בקול שישמעו פועלים ויקומו שהטוב והמטיב לאו דאורייתא, ורב אשי ענה בלחש שלא יזלזלו בהטוב והמטיב.</p>"	ברכות מה:		ז' פרק
